חומרים מזיקים הנמצאים במזון שלנו

"מעריכים שכ – 70% מכל מקרי הסרטן קשורים לתזונה. הארגון האמריקאי NATIONAL CANCER INSTITUTE מעריך שאחד משלושה מקרי מוות מסרטן קשור לתזונה ושבכ- 8 מתוך 10 מקרי סרטן מהווה התזונה חלק ממכלול הגורמים".

(ד"ר דורית ניצן – מנהלת היחידה לתזונה – משרד הבריאות).

שומן בלתי רווי שעבר 'יישור' בתהליך ההקשיה. ה'יישור' הופך אותו למוצק בטמפרטורת החדר וגם לצמיג ולדביק יותר בדם. הוא סינתטי, ולכן מפריע לתפקוד התקין של חומצות השומן הטבעיות. מתברר שה'יישור' הכימי מקנה לו תכונות של שומן רווי, והוא אף יותר מזיק ממנו.

בכרס של הבקר, בשומן החלב, מרגרינה, חטיפים מלוחים ומתוקים, עוגות ועוגיות, קרקרים, צ'יפס, אבקת מרק, מזון קפוא מוכן, שוקולד ובוטנים למריחה…

העלאת רמות הכולסטרול הרע (LDL) בדם, לירידת רמות הכולסטרול הטוב (HDL) להרעת היחס בין ה- HDL ל- LDL ולהעלאת רמות הטריגליצרידים והאינסולין.

מחקר ממושך אישר ששומן טרנס מעלה במידה ניכרת את הסבירות להתפתחות סוכרת מסוג 2 (מבוגרים).

תהליכי דלקת מוכרים כגורמי סיכון למחלות לב ולמחלות נוספות של העולם המערבי, כמו סוכרת, כולסטרול, מחלות מעיים שונות וסרטן.

סוג השומנים של קרום תא המוח משפיע על גמישות המוח, על קליטת החומרים דרכו ועל התקשורת עם הסביבה, כגון קבלה והעברה של גירויים ומסרים. בחלק מהילדים עם בעיות התנהגות, ניתן למצוא ירידה בחומצות שומן חיוניות.

שומן טרנס משנה את חדירות קרומי התאים, שחיוניים לשמירה על תא בריא וחי, וכך פוגע במחסום ההגנה של התא – חומרים שבאופן טבעי לא היו חודרים דרך הקרום יכולים לעבור פנימה לתא, ולהיפך. כתוצאה מכך עלולות להיגרם תגובות חיסון לקויות ואלרגיות ו/או פגיעה בתפקודי התא הכלליים.

חומר משמר (מכונה בדרך כלל ברבים "חומרים משמרים") הוא תוסף מזון המוכנס למזון כדי למנוע את ריקבונו וקלקולו, כדי לדכא צמיחתם של חיידקים או פטריות שעלולים לקלקל את המזון ולקצר את חיי המדף שלו. לשם כך, נעשה שימוש בקוטלי או נוגדי חיידקים, עובשים ופטריות.

אומנם, החומרים המשמרים דרושים עקב תכונתם לדכא, לחסל או למנוע התרבות מיקרואורגניזמים הגורמים לזיהומי מעיים ומחלות קשות אחרות. אולם, מכיוון שחומרים אלה מכילים רעלים שעלולים לפגוע גם בבני האדם, מוגבלים החומרים למינונים שלדעת המומחים לא יגרמו להרעלות אצל הצרכנים. הגבלת הכמות מופיעה לעתים באותיות קטנות בתווית הרכיבים שעל האריזה. למרות זאת, יהיה חלק מבני האדם, שתיפגע בריאותו זמן קצר לאחר החשיפה לחומר המשמר ואילו מרבית בני האדם עלולים להיפגע לאחר חשיפה מתמשכת רבת שנים למינונים גבוהים.

החומרים המשמרים מאפשרים חיי מדף ארוכים למזון ועשיית רווחים לתעשיית המזון, אולם החיסרון הגדול הוא באפשרות שהחומרים האלה גורמים למחלות קשות וביניהן סרטן. מדובר בחומרים שאותם אין האדם נוהג לאכול מטבעו והרגישים ביותר הם הילדים אשר מערכת ההגנה שלהם ומערכת העצבים לא מפותחת בצורה מושלמת.

יצרני המזון והמשקה בהיותם מודעים יותר מאחרים לחשיבותו של הטעם להגברת המכירות, משפרים את הטעמים בדרכים ואמצעים רבים. משפרי טעם שונים מוכנסים למזון. יש בנמצא כאלה שמדגישים טעמו של המזון, אחרים המטשטשים טעם רע. ויש הנותנים טעם לא מוכר, טעם חדש לחלוטין.

"משפר הטעם" הנפוץ ביותר הוא המונוסודיום גלוטאמאט, הידוע גם כמונוסודיום כגלוטמט, MSG או סתם כ- 621E. מלבד MSG קיימים 32 חומרים נוספים הנכנסים להגדרת "משפרי טעם". משפרי טעם כמו חומצה גואנילית והנגזרות שלה, או חומצת לימון למשל, אינם מזיקים בדרך כלל בכמויות נמוכות ומותרים לשימוש ללא הגבלה בארצות רבות כמו ארצות האיחוד האירופי לדוגמא, אבל מוגבלים בכל זאת בכמותם בארצות אחרות, כמו בישראל למשל, חלק מהחומרים משפרי הטעם עלול להזיק בכל כמות לבני אדם רגישים ולכן הוא מוגבל בכמותו לשימוש במזון או במשקה.

אחד החסרונות העיקריים של משפרי הטעם הוא התרגלות האדם לטעם חזק יותר של האוכל, מתוק יותר, מלוח יותר ושונה מטעמו הבסיסי. מסיבה זו ילדים הנחשפים למשפרי טעם בשנים הראשונות לחייהם מתרגלים לסוג מסוים של טעם השונה מזה האמיתי ולכן כאשר הם נדרשים לטעום או לאכול מזון בסיסי כמו פירות או ירקות, טעמם ידחה אותם והם יעדיפו את המוצרים המתועשים, היפים יותר ו"הטעימים" יותר אך המזיקים ביותר לאורך זמן.

אלרגיות, אסטמה, כאבי ראש, התקפי זעם, היפר אקטיביות וחוסר ריכוז, ולטווח ארוך גדל הסיכוי לחלות בסרטן, אלצהיימר ומחלות ניווניות שונות.

ילדים, שהם קהל יעד למוצרים עם תוספים מלאכותיים, מצויים בסיכון גבוה במיוחד, כיוון שחלק ניכר מן המזונות המיוצרים עבורם מכילים כמות גדולה של צבעי מאכל, ורגישותם להשפעה המזיקה רבה יותר מרגישות המבוגרים. לדוגמה: סוכריות, סוכריות קישוט לעוגות, שלגונים, משקאות "קלים", ג'לי, פודינג ועוד.

הסוכר הוא קלוריה "טהורה" שלא מכיל אבות מזון הדרושים לחילוף החומרים ולבניה. הוא "גונב" מהגוף ויטמינים ומינרלים ומחליש את מערכת החיסון.

כיום, צורכים בממוצע 30 עד 50 כפיות סוכר ביום, כ – 80 ק"ג סוכר לאדם בשנה ורובו נמצא במזון מעובד כגון: ממתקים, עוגות, עוגיות, ריבות, לחמניות, מעדני חלב, ג'לי, פודינג, רטבים, משקאות קלים, דגני בוקר, קטשופ, ופחמימות ריקות.

הן פחמימות ממוצרי מזון בסיסיים כמו דגנים, וקטניות אשר בתהליך תעשייתי קולפה הקליפה של המזון, העשירה בוויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים והושאר הגרעין המכיל ברובו פחמימה אשר בסופה תהפוך לסוכר. תהליך זה הופך את המזון לבעל ערך גליקמי גבוה ביותר (דורש מהלבלב פעולה אינטנסיבית ומהירה ביותר להורדת הסוכר). ובעצם הופך חלק מאבות המזון החיוניים לגופנו, לסוכרייה תעשייתית טעימה אך מזיקה ביותר.

• אורז מלא שהפך לאורז לבן.
• קמח מלא שהפך לקמח לבן.
• תפוח אדמה.

• פגיעה במערכת החיסונית.
• שיבוש מאזן סוכרים בדם (סוכרת – היפוגליקמיה).
• תגובה חומצית בדם.
• השמנה.
• לחץ דם גבוה, שומנים בדם, מחלות לב.
• צרבת, כיב קיבה, עצירות.
• בריחת סידן.
• דיכאון, רגזנות, חרדה, היפראקטיביות.