שנה חדשה מתחילה לה היום….

עוד שנת לימודים התחילה. התרגשות וציפייה מהולים במתח וחששות. של ההורים והילדים כאחד.

כהורים אנחנו רוצים את הטוב ביותר עבור ילדינו. אנחנו רוצים שירגישו בגן בטחון שיאפשר להם לגדול ולהתפתח בחופשיות. אנחנו רוצים שיטפלו בהם בחום ואהבה. אנחנו רוצים שהסביבה שלהם תהיה הרמונית וחיונית.
בחרנו את הגן שנראה לנו הטוב והמתאים ביותר ועכשיו אנחנו מצפים שכל האמור לעיל יקרה. ואז מתחילה השנה. פתאום הילד לא רוצה ללכת לגן, הוא נפרד בבכי קורע לב, או שהוא חוזר הביתה עצבני, מגיב בקוצר רוח, תוקפנות וכיוב'. ואנחנו ההורים חושבים לעצמינו. מה לא בסדר?

אז זהו, שברוב רובם של המקרים, הכל בסדר!. נסיוני כאדם, כמחנך  וכהורה לימד אותי  שהתחלות , מעברים הם זמנים שבהם מופר איזון מוכר ובטוח וכדי ליצור את ההרמוניה החדשה נדרש תהליך של הסתגלות שלעיתים עובר דרך קשיים ומצוקות של הילדים וגם שלנו ההורים.אך אין דרך לפסוח על השלב הזה, גם כי הוא פשוט קיים וגם כי הוא מרכיב מהותי מהיותינו בני אדם יוצרים ומתפתחים.

התחלות בחיים בכלל ושל הילד בפרט  מלוות בתקופת הסתגלות.  הילד נכנס למקום חדש ההופך אט אט ממקום "זר" לבית. ממקום לא מוכר ולא ידוע למרחב בטוח בו הוא יכול לפעול  במלוא כוחותיו. בתקופת ההסתגלות הילד מתמודד עם הרבה נתונים חדשים. הסביבה הפיסית – החלל, המשחקים, הצבעים וכו', הדמויות המחנכות/מטפלות , סביבה חברתית, ההרגלים והכללים הנהוגים בגן, סדר היום ועוד. הוא למעשה "עובד" מאוד קשה כדי להכיר את הסביבה החדשה , להפנים את ההרגלים ואת סדר היום, למצוא את מקומו החברתי ועוד.

ה"עבודה" המואמצת כשלעצמה יוצרת עומס אצל הילד והוא זקוק לתמיכה שלנו כהורים כדי לחצות את התקופה הזאת בצורה המיטבית.

  • הוא צריך שנישא בתודעתינו את התהליך השלם– קל להבין זאת  זה אם תזכרו בשבועות הראשונים של ילדכם בגן לעומת סוף השנה . הוא צריך שאנחנו נדע שזוהי תקופה חשובה ומשמעותית ובשלב מסוים המקום הזר יהיה לבית. הלא מוכר יהיה לבטוח.
  • הוא צריך
  • הוא צריך שנכיל אותו רגשיתונאמין בכוחות שלו להתמודד ולעבור את תקופת ההסתגלות בהצלחה – – שנראה ונשקף כמידת יכולתינו קשיים שהוא חווה. נקבל את הקושי שלו בחיבוק,במבט אוהב, במילה של הבנה. הוא צריך שנשאר שקטים ולא נסחף יחד איתו לסערת הרגשות שהוא חווה. נלווה אותו במחשבה: "אני רואה שקשה לך עכשיו, זה בסדר. אני יודעת שעוד מעט תתרגל למקום החדש ותהנה מכל מה שהוא מזמן לך"  
  • הוא צריך שנתמוך בו בהתמודדות עם קשיים ולא שנפתור לו אותם– קושי הוא דבר בלתי נמנע. אפשר לראות אותו כבעיה, כמטרד (ואז לרוב רוצים שהקושי יעלם) ואפשר לראות אותו כאפשרות לגדילה ולמידה.  הקושי עם "הקושי" זה שהוא מביא איתו מיני תגובות לא נעימות: מתח, קוצר רוח, עצבנות, התקפי זעם/בכי, מופנמות, התנהגות ילדותית ועוד. אנחנו כהורים זקוקים לאורח רוח כדי לאפשר אותם ולהכיל אותן בצורה המיטבית. כדאי לא לנסות ולחפש את הפגמים בגן אלא לקבל את הקושי כחלק חשוב בהתפתחות ובגדילה של הילד.
  • הוא צריך שנלמד אותו דרך חכמת ונסיון החיים שלנו– אנחנו יכולים לשתף אותו בסיפור שלנו או של האחים הגדולים שלו.
  • הוא צריך שנאהב אותו כמו שהוא– שנפגוש אותו כפי שהוא מבלי לרצות שהוא יהיה משהו אחר.

כל ילד מגיב להתחלה /מעבר אחרת. יש כאלו שקופצים ישר למים. מאוד אקטיבים ופעילים בסביבה החדשה. יש כאלו שהם "המתבוננים" ויקחו לעצמם כמה שבועות טובים להתבונן, להפנים ורק אחר כך יפעלו בחופשיות במרחב. יש כאלו שיזדקקו יותר לתיווך הדמויות המחנכות ויש כאלו שפחות.
האופן בו כל ילד מסתגל הוא מאוד אינדיוידואלי והוא חושף בפנינו רבות על נטיותיו של הילד, הדפוסים הבסיסיים שלו, על דרכי הלמידה שלו, על התגובות שלו למצב "לא ידוע".זו הזדמנות נפלאה לפגוש את הילדים שלנו באינטימיות ובאוטנטיות. להכיר את הילדים שלנו, לשחרר את כל מה שאנו היינו רוצים שהילד שלנו יהיה :  "פחות מתוח" , "יותר פעיל", " יותר עצמאי" פחות מפוחד" וכיוב' ופשוט להיות איתו וללוות אותו בדרך באהבה.

אמנם לכל ילד התגובה שלו למקום החדש ויחד עם זאת יש דברים שאנחנו, ההורים, יכולים לעשות  שיכולים לתמוך בו. למה שהילד עושה בבית לאחר שעות הגן  ולאופן בו מאורגנים חייו בבית השפעה משמעותית על רווחתו. בתקופות של קושי הילד עושי להיות במצב של הצפה. אפשר לאמר שהוא "הולך לאיבוד" בשלל הרשמים החושיים והרגשיים אותם הוא סופג. הוא זקוק עוד יותר מבדרך כלל שניצור בעבורו סביבה תומכת. סביבה אשר תעזור לו להפחית מתחים, לצמצם גירויים, סביבה שתאפשר לו מנוחה וגם הזנה בכוחות מחודשים. אז מה הכלים ליצור סביבה תומכת?

יצירת סדר יומי ושבועי – בתוך הסדר יש דברים קבועים החוזרים על עצמם.
אפשר להחליט על יום קבוע למפגש חבר, יום קבוע לטיול, יום קבוע לזמן אמא וכיוב'.

הפחתת עומסים לא הכרחיים – אחרי שעות הגן ובית הספר יותר זמן בית,פחות הסתובבויות לא הכרחיות.

יציאה לגני משחקים וטיולים – זה כיף ומאפשר פורקן של מתחים המצטברים בתקופה המאתגרת.

יציאה לטבע – לטבע יש איכות מאזנת התומכת מאוד תמיד ובפרט בתקופות של עומס. הטבע רווי בכוחות חיים, כוחות של התחדשות מתמדת והם מאוד מזינים את הילד הרך המצוי איתם בקשר בלתי אמצעי. גם החורשה או הפארק יכולים לשרת את הילד

סיפורים מחזקים – לספר לילד סיפורים התומכים בו רגשית ועוזרים לו להתמודד עם הקשיים שפוגש. בחירת תוכן הסיפור היא המשמעותית ולא ארחיב על זה כאן.  עלפי זיהוי הקושי אפשר לחפש ו/או להמציא סיפור מתאים.

הקדשת זמן איכות לילד  לקבוע זמן של כל הורה במפגש אחד על אחד עם הילד בו ההורה פנוי מכל עיסוק אחר פרט לילד. הזמן הזה נוטע בילד את הבטחון שעשוי להתערער בתקופה של מעבר ושינוי בחייו. זה יוכל להשיב לו את התחושה הבסיסית לה הוא זקוק שהוא מוגן ובטוח.

חשוב לזכור שגם אנחנו ההורים מסתגלים למקום החדש. רוכשים אמון בדמויות המחנכות/מטפלות, לומדים ומקבלים את הרגלי המקום. האופן בו אנחנו נתייחס לדברים אלו הוא בעל השפעה מכרעת על יכולתו של הילד ליצור בתוכו מקום בטוח במרחב החדש.  

אכן, פעמים רבות, זאת תקופה שיש בה עומס. יחד עם זאת ככל שנהיה פעילים יותר ביחס למתרחש כך נחוש בכוחות הקיימים בנו. זאת תקופה הדורשת מאתנו ההורים הרבה סבלנות לתהליך שלוקח זמן, הרבה תשומת לב ויותר פנאי לילדים שלנו, הרבה התבוננות ולמידה עצמית. ברור כי הכל קורה בזמן שאנחנו, ההורים עסוקים, כרגיל, בעמלינו היומיומי וכבר מצפים שהילדים יחזרו למסגרות אחרי חופשת הקיץ הארוכה, אך נסיוני לימד אותי שאם נשקיע זמן בחשיבה, התבוננות, ותכנון מוקדם נחסוך הרבה מהזמן שאנו עסוקים בדאגה ו"בכיבוי שריפות".

שתהיה התאקלמות מהירה במסגרות החדשות. שיהפכו במהרה ל"בית", למרחב בטוח של גדילה, למידה והתפתחות עבור הילדים.

מתן יובל

לגדול יחד – הדרכה וליווי הורים וילדים בגיל הרך
matanyuv@gmail.com . 0542551919

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support