אבנים בכיס מרה / אבנים בדרכי מרה

אבני מרה הן מצבורים של גבישים בכיס המרה או בתעלות המרה. הן נפוצות יותר אצל נשים וגורמי הסיכון כוללים השמנה, תזונה לקויה, גיל מבוגר ונטייה תורשתית.

אבני המרה מורכבות לרוב מכולסטרול ומקצתן עשויות ממלחי מרה. כאשר האבנים עוברות לתעלות המרה הן עלולות לגרום לזיהום חמור בתעלות, בלבלב או בכבד (הזיהום יכול להיות חיידקי ולעבור בזרם הדם למקומות אחרים בגוף).

רוב אבני המרה לא גורמות לתסמינים כשהן בכיס המרה. לעיתים אבני מרה גדולות מאוד יכולות להרוס את דופן כיס המרה ולעבור למעיים. כאשר האבנים חוסמות את תעלת המרה, יופיע כאב עוויתי חד וחזק ביותר.

מיקום הכאב משתנה, לרוב חשים כאב בחלק ימני עליון של הבטן (אזור כיס המרה והתעלה), והוא עלול להתפשט לכתף הימנית. לעיתים בנוסף לכאב יופיעו בחילות והקאות, חום, צמרמורות והופעת צהבת. לעיתים אבני מרה יגרמו להופעת כאבים בצד הימני, עליון של הבטן לאחר אכילה של אוכל מטוגן או שומני.

אבחון אבני המרה נעשה ע"י אולטרסאונד בשילוב עם כוליציסטוגרפיה (חומר הנבלע ע"י החולה ומופרש אל המרה). במקרים של זיהום וחסימה של תעלת כיס המרה, יתגלו בתוצאות בדיקות הדם בעיה בתפקודי הכבד.

אבני מרה "שקטות" אינן זקוקות לטיפול מיוחד, אך כאשר יש לסירוגין ביטוי של האבנים בכאב וישנו חשש להתפתחות זיהומית, ימליץ הרופא לרוב על כריתת כיס המרה (5 מכל 1000 אנשים העוברים את הניתוח מתים עקב כך). כאשר האבנים נמצאות בתעלות הפרוצדורה יותר מסובכת ודחופה. יש להסיר את האבנים מהתעלות ובנוסף ברוב המקרים גם לכרות את כיס המרה (על מנת למנוע שנית את יצירת אבנים ולמנוע יצירת סרטן בכיס המרה).

ברפואה הסינית, יש פתרון מצוין לאבנים בכיס המרה, אך לא במצב חריף שבו האבנים חוסמות את התעלות (סיכון גדול מידי ). הטיפול כולל דיאטה של 5 ימים אשר בסופה האבנים נשטפות החוצה דרך הצואה.

במהלך ימי הדיאטה, יש לעבור סדרה של טיפולי דיקור אשר תומכת בניקוי והנעת האבנים החוצה ובחיזוק הגוף . לאחר התהליך, יש לבצע מספר טיפולים נוספים של דיקור ונטילת צמחי מרפא למטרת שיקום גופני. 

כמובן ששינוי תזונתי ופעילות גופנית נחוצים (מלבד לדיקור וצמחי המרפא), על מנת לשמור על הבריאות ולמנוע יצירה נוספת של אבנים בכיס המרה.

אחוזי ההצלחה במקרים של אבנים בכיס מרה גבוהים ביותר, לכן מומלץ בחום לבצע את התהליך הטיפולי לפני כריתה של איבר חיוני בגופינו.