אולקוס – תסמינים, גורמים וטיפול טבעי

אולקוס [בעברית: כיב קיבה או כיב פפטי] מתאר מצב בו רירית הקיבה נפגמת ונוצר בה פצע. אולקוס יכול להופיע על רירית דופן הקיבה או התריסריון. כיבים במערכת העיכול יכולים להופיע גם בריריות הוושט או המעי.

כיב פפטי [אולקוס] מאופיין בתסמינים נפוצים אשר יכולים להופיע גם במחלות קיבה אחרות – במיוחד גסטריטיס. בשני המקרים נוצר גירוי גבוה או מתמשך על רירית הקיבה, עקב סיבות כאלו או אחרות. גירוי זה לאורך זמן עלול להתפתח לפציעת הרירית ויצירת כיב. 

דלקת או פצע ברירית הקיבה מותיר אות הריריות חשופות לכל גירוי  –  במיוחד של מיצי העיכול החומציים. כל מגע של מיצי העיכול החומציים עם הרירית הרגישה עלול לעורר מגוון תסמינים אשר השכיחים שבהם כוללים:

1. כאבים באזור הקיבה 
2. תחושת שריפה 
3. בחילות
4. צרבות
5. מלאות וכבדות

כאשר הקיבה ריקה התסמינים עלולים להיות מורגשים בצורה חזקה יותר.

כיב קיבה הוא לרוב התפתחות של דלקת ברירית הקיבה ולכן הסברה היא שאולקוס עלול להתפתח מאותם סיבות אשר גורמות להיווצרות גסטריטיס:

1. זיהום חיידק הליקובקטר פילורי
2. תזונה לקויה
3. נטילת תרופות ממשפחת NSAIDs
4. סטרס גבוה

לתזונה תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות מערכות רבות בגוף ובמיוחד מוכר הקשר בין תקינות הקיבה לתזונה נכונה. מסיבה זו יש לתזונה תפקיד לא פחות משמעותי בתהליך הטיפול וההחלמה מכיבי קיבה.

תכנית תזונתית מורכבת ביחס למשתנים רבים ולכן אין כללים ברורים מה הכי נכון לכל אחד. הרעיון בטיפול הנטורופתי הוא להגיע לאיזון אישי בו נשמרת תקינות ובריאות מערכת העיכול לצד תזונה מגוונת.

עם זאת אנו יודעים כי סוגי מזון שונים וכן צורות הכנה שונות של האוכל –מייצרות עומס וגירוי גבוה על ריריות הקיבה וכן ייצור מוגבר של חומציות עקב כך.

מסיבה זו יש לבנות תכנית תזונתית אשר עיקרה הוא מזונות קלים מאוד לעיכול ועשירים ברכיבים אנטי דלקתיים.

• ירקות ופירות חומציים כגון עגבנייה ופירות הדר
• מאכלים חריפים במיוחד
• כל מזון אשר עבר טיגון
• כל מזון מעושן או כזה שנעשה על גריל פחמים
• מזונות בעלי ריכוז גבוה של סוכר כמו שוקולד
• מזונות עתירים מאוד בשומנים רווים [מן החי]
• סוגים מסוימים של מוצרי חלב

בנוסף ישנה חשיבות להתייחסות לסוגי מזון המשפיעים על מערכת החיסון וכן על מערכת העצבים. במידה וקיים מתח גבוה ברקע לאולקוס חשוב להרכיב תפריט תזונתי אשר יתמוך במערכת העצבים.

תמיכה במערכת החיסון מאפשרת תהליך החלמה קצר יותר.

פרופסור רוברט מ. ספולסקי [ROBERT M. SAPOLSKY] התפרסם בספרו "מדוע לזברות אין אולקוס" שם הוא מתאר את הקשר הישיר בין רמות מתח גבוהות להיווצרות מחלות כרוניות שונות ובהם אולקוס.

ספולסקי מפרט כיצד אורח החיים המערבי – המאופיין ברמות מתח גבוהות כתוצאה משגרת חיים לחוצה ותובענית – משפיע על בריאות מערכת העיכול ומדוע רמות סטרס גבוהות עלולות להוביל להתפתחות כיבי קיבה.

החיים בעולם המערבי מאופיינים גם בתזונה הלקויה אשר מרביתה מבוססת על אוכל מוכן, מהיר, מעובד – עתיר שומן רווי ופחמימות ריקות.

למרות המודעות הגוברת בשנים האחרונות לחשיבותה של תזונה נכונה והתפתחות זרמים שונים כגון טבעונות, צמחונות ועוד. עדיין מרבית בני האדם במדינות העולם המערבי צורכים את עיקר האוכל שלהם ממקורות דלים ברכיבי מזון חשובים כדוגמת נוגדי חימצון, מינרלים וסיבים תזונתיים. 

חיידק הליקובקטר פילורי הוא היחיד המוכר היכול לחיות בסביבה חומצית כמו זו שיש בקיבה. חיידק זה התגלה בשנות ה-80 והוא נקשר בצורה ישירה להתפתחות דלקת ברירית הקיבה ובהמשך גם כיבים בקיבה או בתריסריון.

הליקובקטר הוא חיידק אשר נמצא בשכיחות גבוהה מאוד אצל מרבית האנשים מעל גיל 40. משערים כי חצי מאוכלוסיית העולם נושאת את החיידק. כאשר הוא משגשג לרוב הטיפול כולל מתן סוגים של אנטיביוטיקה יחד עם תרופה להפחתת חומציות.

ברמות נמוכות החיידק יכול להיות שלא מורגש וישנם הטוענים כי לחיידק תפקיד בקיבה בשמירה על איזון תפקודה.

במסגרת הטיפול הנטורופתי אנו משלבים גם צמחי מרפא בהתאמה אישית. פורמולות הצמחים מסייעות בעיקר בפעילות אנטי דלקתית, סיוע בהגנה על ריריות הקיבה, תמיכה במערכת החיסון, הרגעה ועוד.

נטילת הצמחים נעשית לתקופות ראשונות של הטיפול, לרוב עד ההחלמה. לאחר מכן שימור ההטבה מבוסס על אורח חיים מאוזן.

אחוזי התחלואה באולקוס גבוהים בצורה מובהקת במדינות העולם המערבי. מחקרים רבים העלו את הקשר הישיר בין חיי השפע המערביים ומחלות ניווניות כרוניות שונות ובהם דלקות בקיבה וכיבים.

מדינות העולם המערבי מספקות נוחות שלא הייתה כדוגמתה מעולם. המזון זמין בצורות רבות ובשפע שהאדם מעולם לא הכיר. מרבית המזון מעובד, עתיר בחומרים מלאכותיים ובעיקר בכמויות גבוהות של רכיבים שונים כגון סוכר מזוקק, שומן רווי, חומרים משמרים, נתרן ועוד.

מחקר סין [בוצע על ידי הביוכימאי והתזונאי ט. קולין קמפבל] נחשב למחקר המקיף והרחב שנעשה – השתתפו בו למעלה מ-6500 בני אדם ובו נמצא הקשר בין מחלות שונות לאופי התזונה.