רפואה סינית המשלבת דיקור, צמחי מרפא ותזונה כטיפול ומניעה – חלק א'
רפואה סינית המשלבת דיקור, צמחי מרפא ותזונה כטיפול ומניעה – חלק א'
לא מעט אני שומע מאנשים שטיפול ברפואה סינית מיועד למניעה בלבד. שטיפול בדיקור סיני יכול לטפל רק בכאבים וצמחי מרפא זה בכלל לא טיפול, אלא תה שיכול לעשות נעים בחורף. הרבה חוסר ידע והרבה אינפורמציה לא מדוייקת.
נכון, בעבר הרחוק, בכפרים הסיניים היה רופא שמטרתו לשמור על בריאות אנשי הכפר ולמנוע מחלות ע"י הסבר מתאים לאורח חיים תקין. הרעיון היה שאורח חיים בריא ישמור את האדם בריא כל חיוו וכשזה לא קורה, אז הרופא לוקח אחריות על עצמו שלא הסביר את תורתו בצורה מספקת או שלא הצליח לעשות אבחנה מדוייקת ולהתאים את אורח החיים (משלב צמחים, דיקור, פעילות ותזונה) ולכן אנשים הופכים לחולים.
רפואה סינית - עבר והווה
היום המצב שונה. מטופלים מגיעים כשהם כבר חולים ולא מאוזנים, והמטפל ברפואה סינית (שלא מכיר אותם בכלל) צריך להתחיל מהתחלה, ללמוד ולהבין לעומק כל מטופל ולהתאים לו את הטיפול המדוייק בשבילו. זו הסיבה שטיפול ראשון בדיקור סיני, הוא ארוך יותר מהרגיל.
למעשה, טיפול ברפואה סינית יכול בצורה מעולה, גם למנוע מחלות וגם למנוע התדרדרות של מחלות וגם להחזיר לגוף את יכולת הריפוי הטבעית שלו. אנרגיית החיים.
טיפול קונבנציולני מניעתי
על מנת למנוע מחלה, יש להבין מהי מחלה ואיך יוצאים מאיזון. על זה כתבתי במאמר – קו הבריאות.
גם ברפואה הקונבנציונלית יש את המושג "מניעה"
איפה רואים את המושג מניעה?
למשל, ניסיון למנוע אירוע מוחי או אירוע לבבי. ממליצים לעשות פעילות גופנית, תזונה נטולת שומן וכמובן תרופות להורדת כולסטרול ושומנים בדם. למעשה, מירב תשומת הלב היא על תרופות (רופאים לא ממש עשו התמחות בתזונה ובספורט). במקרה הזה, יש כבר כולסטרול, יש כבר שומנים וממליצים על תרופה להורדתם ומניעת התקף.
דוגמה נוספת היא בדיקות שונות למניעה. למשל בדיקת דם או בדיקת מעי הגס. גם במקרה הזה, נבדקים, מוצאים כבר בעיה (אנמיה, סוכר גבוה, גידול במעי…) ואז נותנים טיפול תרופתי או מנתחים כדי למנוע התדרדרות נוספת של המחלה שכבר קיימת.
דוגמה נוספת היא אנטיביוטיקה מניעתית. כשיש תופעות חוזרות של דלקת גרון או דלקת אוזניים או דלקת בשקדים או דלקת חוזרת בשלפוחית השתן והטיפול האנטיביוטי מטרתו – ממש שכבר מתחילה הדלקת, האנטיביוטיקה מונעת התדרדרות והעמקה של הדלקת (הרי ברור שאנטיביוטיקה הורגת חיידקים. במידה ואין חיידק, אז אין טעם לקחת אנטיביוטיקה).
דוגמה נוספת היא חיסונים. "חיסון" הוא אחת מהמצאות הדגל של הרפואה ובעזרתם ניתן למנוע מחלות ויראליות וחיידקיות שכיחות ומזיקות.
דוגמה נוספת למניעת מחלות ברפואה המערבית המודרנית, היא לקיחת הורמונים. למשל כשאשה נכנסת לתקופת גיל המעבר וסובלת מתופעות לוואי כגון גלי חום או אינסומניה (בעיות שינה) או יובש נרתיקי. במקרים אחרים בהם נשתמש בהורמונים דווקא לבחורות צעירות הסובלות מחוסר איזון של הווסת/מחזור וסובלת מכאבים או בעיות גדילה וכו.
בכל המקרים שהבאתי וגם בכל המקרים האחרים שמוגדרים כמניעה ברפואה המערבית, יש מכנה משותף – הגדרת המניעה היא מניעת התדרדרות שכבר יש מחלה או תופעה והטיפול הוא בעזרת תרופות שעוזרות לגוף לעשות זאת במקומו.
מהו טיפול מניעתי לפי הרפואה הסינית?
לפי הרפואה הסינית, ישנם באופן כללי 12 איברים מרכזיים שאחראיים על תפקודה של כל המערכת כולה, משורשי השיער ועד עומקי האיברים הפנימיים והתפקידים העמוקים ביותר של מערכות הגוף.
בן אדם נחשב לבריא וישאר תמיד בריא כאשר הוא ידע איך לתחזק את המערכת (פיסית ורגשית) בכוחות עצמו וללא עזרה חיצונית.
כאשר אחד או יותר מהאיברים הפנימיים לא מתפקד בצורה טובה או יצא מאיזון (גם באופן מינימלי ביותר), הגוף "מעדכן" אותנו שישנו חוסר איזון בצורה של מחלה או סימפטום כלשהוא כמו כאב או גרד או מועקה.
ככל שהאדם ממשיך בדרכו להוריד את אנרגיית החיים ולהחליש את המערכת ומצד שני לא יאזן את הדברים ויחזק את הצד השני של המאזניים, המחלה תהפוך להיות חמורה יותר ויותר וכרונית.
כלומר, מניעת מחלות לפי הרפואה הסינית, נעשית ברוב המקרים בשליטת האדם ובאחריותו.
ריפוי גם כן בשליטתנו.
וכך גם מניעת מחלות.
ההבדל המשמעותי ביותר בין התפיסה המודרנית של הרפואה המערבית והתפיסה המסורתית של הרפואה הסינית, היא שברפואה הסינית, רופא מנוסה ומקצועי יבין מה צריך לעשות כדי להביא את האדם לריפוי כזה שהאדם בכוחות עצמו יוכל להפוך לבריא ולהישאר בריא. לעומתו, הרופא המערבי המודרני, יטפל בסימפטום עצמו וינסה להעלימו זמנית או ירשום תרופות שיעשו את העבודה בשביל האדם.
גנן גידל דגן בגן
מה הקשר לגנן ורפואה? אסביר…
אני תמיד אומר שיש גנן, יש חצרן ויש אגרונום.
מהו אגרונום?
אגרונומים בשבילי הם הרופאים הסינים של הצמחים והגידולים החקלאיים. הם מבינים בגידול ירקות ופירות, מבינים היטב במיון ואפיון סוגי הקרקע, בצרכי הצומח, בהגנת הצומח, מבינים בהגדרת צורכיהם של גידולים ושל חיות משק. כמובן שמבינים היטב במזיקים וכו…
מהו גנן?
אדם שלמד איך לזהות סוגים שונים של נוי, והתאמתו לעונות השנה. למד מעט על מזיקים שונים וכיצד לטפל בהם ולמד הפעלת כלים מקצועיים.
מהו חצרן?
אדם שיש לו מספיק כסף לקנות ציוד מקצועי, מוטיבציה לעבוד בתחזוק גינות ונקיון גינות וחצרות.
אם יש לי גינה ממש פשוטה וגם קטנה, אני אעשה את העבודה או שאתן העבודה לפועל הכי זול או במקרה הזה לחצרן.
אם יש לי גינה יותר מושקעת, שארצה גם לתחזק אותה לאורך כל השנה ותישמר פורחת לאורך כל השנה, אעזר בגנן מקצועי שלמד את התחום.
אבל אם ארצה ייעוץ אמיתי לגינה שתחזיק הרבה זמן, במיוחד עם עצי פרי ותבלין ופרחים עדינים, אתייעץ עם אגרונום שידע לתת לי הצעות יעילות לסוג הקרקע הנדרש, להכנת הקרקע בצורה המזינה ביותר ולטיפול הצמחים בזמן כדי שתמיד יהיו בצמיחה.
כאשר לאחד הצמחים תהיה מחלה, החצרן יגזום את הענפים החולים (רוב הסיכויים שהענפים יגדלו שוב חולים ואפילו יותר)- קצת מזכיר את המקרה שרופא יתן טיפול לכאב או משחה להעלמת הפריחה.
הגנן יבצע גיזום או ירסס חומר הדברה על העלים וגם יפזר חומר להדברת המזיקים בקרקע- קצת מזכיר את הרופא שיתן אנטיביוטיקה גם כמשחה וגם כטיפול פנימי.
ומה יעשה האגרונום? הוא לא יבזבז אנרגיה על גיזום או הדברה של העלים. האגרונום ינסה להבין מהי הסיבה שהעץ חלה. אולי מדובר במחסורים מסויימים באדמה, או תנאים לא מספקים של שמש/צל, הוא ינסה להבין מהי הסיבה שהעץ נחלש וכתוצאה מחולשתו, מזיקים מצאו דרכים או תנאים שיעזרו להם לשגשג. למעשה, כמעט כל תשומת ליבו תלך לגזע או לשורשים וכמעט אף פעם לא לעלים עצמם ולפתרון זמני.
כך גם הרפואה הסינית. מטפל טוב יעשה כל מאמץ ויביא את כל תשומת הלב באורח חיוו של האדם וברצון להביא את האדם בחזרה לקו הבריאות וששם ישאר.
זו רפואה. זה ריפוי.
רק כשהאדם יודע מהם התנאים הטובים בשבילו ומהם התנאים המחלישים, הוא יצליח למנוע מחלות ולהישאר בריא, או להבריא ממחלות במהרה.